אני מזמינה אתכם לראות דרך העיניים שלי. בעיניים שלי יש עולם שלם של אוכל שמתאים לנו. ושהוא לא פשרה. הוא זכות שלא היתה לסבא וסבתא שלנו.
אני חיה ככה. ויש לי הכל. גם חיוך.
בעולם שלי- אם אין, אז מלמדים, ודורשים ומצפים שיהיה.
בעולם שלי, הסביבה שלי צריכה להתאים את עצמה אלי. ואם אין חלב דל פחמימה בבית הקפה, אז אני מביאה איתי ומסבירה לכל מי שצריך שזה קפה שמתאים לי כסוכרתית.
בעולם שלי אנחנו המובילים ולא המובלים שנאלצים להתפשר על אוכל שלא מתאים לגוף שלנו.
בעולם שלי, כל מי שסביבי הוא זה שרואה אותי ולוקח דוגמה ממני איך אוכלים נכון וטוב ואיך לא מעמיסים סוכרים על הגוף.
בעולם שלי אני עוצמתית , חזקה, מנהיגה ומובילה את כולם. גם את הקופאית בסופר, וגם את זה שמכין קפה בדוכן בקניון. וגם את אמא ואבא. ומלמדת אותם איך להסתכל על סך הפחמימות של המוצרים.
ולנו הסוכרתיים מגיע לאכול אוכל שמתאים לנו וטעים לנו.
הגיע הזמן שנחבר את הרצון של הנפש עם הרצון של הגוף.
ולא, הנפש שלי לא רוצה עוגה מפוצצת סוכר. הנפש שלי רוצה לחיות חיים ארוכים ובריאים. ואם אין עוגה שמתאימה לסוכרתיים מתחת לבית שלנו, אז אני ואתה נדאג שיהיה. כי מגיע לנו.
בתמונה- קפה גבע בגבעתיים. המלצרים קיבלו הסבר שזה חלב דל סוכר/פחמימה, והמנה הזו של הכרובית עם פסטו ופרמזן מתאימה לי כסוכרתית.
שבת שלום
לירון
הצטרפו אלי לקבוצה הרפתקאותינו בממלכת הסוכרת-הקבוצה-לירון מידן
